Author Archive for chderen

כאן תמצא את התאריך העברי של יום הולדתך. שים לב: היום העברי מתחיל אחר שקיעת השמש. לדוגמא 15 בינואר אחר השקיעה שווה ל-16 בינואר.
לאחר שמצאת את יום הלידה העברי, תוכל לדעת מתי הוא חל השנה. החלף את השנה – לשנה הנוכחית, והמר חזרה לתאריך לועזי.

מה עושים ביום הולדת:

* צדקה ומעשים טובים. למרות שאנו מצווים לתת צדקה בכל יום, ראוי להוסיף בנתינת צדקה במיוחד ביום ההולדת. מומלץ לתת צדקה לפני תפילת שחרית ותפילת מנחה.

* חשבון נפש – מבט לעבר. ביום זה מלאו לך X שנים מאז שבאת לעולם. הקדש כמה דקות מזמנך כדי לחשוב: מה עשיתי בשנה שחלפה? כיצד מילאתי את התחייבויותיי לבוראי, למשפחתי, לידידיי ולעולם כולו? אלו תחומים ביכולתי לשפר ולהוסיף?

* החלטות טובות. אל תסתפק במידע שצברת על השנים שחלפו. חשוב כיצד תוכל לשפר את הדברים הטעונים שיפור, וקבל על עצמך החלטות טובות לקראת השנה החדשה.

(טיפ: החלטות גרנדיוזיות בדרך-כלל לא מחזיקות מעמד. עדיף לקבל החלטות 'קטנות' אבל כאלו שתוכל לעמוד בהן)

* התחבר למורשת. יום ההולדת הוא יום מצויין להוסיף בלימוד התורה שניתנה לנו על-ידי האלוקים.

* מסיבה. מסיבת יום הולדת היא לא עניין לגן הילדים בלבד. הזמן כמה קרובי משפחה ו/או חברים כדי לחגוג יחדיו. במהלך המסיבה תוכל להכריז על החלטותיך לקראת השנה החדשה, וכן לשוחח על חשיבות יום ההולדת.

* תודה לבורא עולם. כדי להודות לבורא העולם ולחגוג את יום הולדתך, כדאי שתאמר את ברכת ה"שהחיינו" על פרי או בגד חדש (ניתן לומר שהחיינו על פרי הנאכל בפעם הראשונה בעונה, ועל בגד חשוב המביא שמחה לאדם. נוסח הברכה: ברוך אתה אד-ני, א-להינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה).

* עוד מנהגים. רבים נוהגים במנהגים נוספים המתאימים ליום ההולדת: לימוד פרק התהילים המקביל למספר שנותיך (כאשר מלאו לך 53 שנה, ואתה נכנס לשנה ה-54, יש לומר פרק נד בתהילים); אמירת ספר בתהילים; הוספה בהתבוננות בשעת התפילה; ולגברים מעל גיל 13: עליה לתורה בשבת שלפני יום ההולדת ואם ניתן גם ביום ההולדת עצמו.

עוד על יום הולדת

מכירת חמץ אונליין

ערב פסח – י"ד ניסן, 18 באפריל 2011.

הזמנים הם בשעון קיץ, ולפי שיטת הגר"א.

זמני החג – כניסת החג ויציאת חג הפסח

לוח השנה העברי מבוסס על מסלולי השמש והירח, (לעומת הלועזי הבנוי על השמש, והמוסלמי שבנוי על הירח).

נאמר למשה רבינו שאת קביעות החודשים יש לעשות לפי הירח, ויחד עם זאת החודשים יתאימו לעונות השנה (פסח חייב להיות באביב) ולכן הלוח חייב להתאים למסלול השמש. מכיון ששנת השמש אורכת 365 יום, ושנת הירח 354 יום. נקבעו השנים המעוברות בהם מוסיפים עוד חודש, בכדי להשלים את ההבדלים בין מסלול הירח לשמש.

החודש נחלק לעשרים ותשע או שלושים יום. מסלול הירח הוא 29 וחצי ימים (ובמדוייק 29 ימים 12 שעות 793 חלקים (בכל דקה יש 18 חלקים)).
ולכן יש חודשים מלאים של שלושים יום, וחודשים חסרים של 29 יום.

החודשים המלאים הם – תשרי, שבט, אדר ראשון, ניסן, סיון, אב.

החודשים החסרים – טבת, אדר, תמוז, אלול.

החודשים המתחלפים (פעמים מלא, פעמים חסר) – חשוון וכסלו.

בדרך כלל הסדר הוא חודש אחד מלא ואחריו חסר. חוץ מחשוון, כסלו ואדר ראשון.

בכל 19 שנים של השמש נשלמים חודשי הירח. במילים אחרות 19 שנות שמש שוות ל19 שנים ו7 חודשי ירח. לכן במשך 19 שנים 7 שנים מעוברות. סדר השנים הוא קבוע – השנה ה- 3 למחזור או ה- 6, 8, 11, 14, 17, 19 יהיו שנים מעוברת.

קביעות ראש חודש הייתה בתחילה על פי הראיה, בית הדין בירושלים היה מקבל בכל חודש עדים שראו את 'מולד הלבנה', ועל פי העדים היו קובעים מתי ראש חודש. כמו כן עיבור השנה היה נקבע על פי בית דין מיוחד שהיה מתכנס כשהיה נראה צורך לעבר את השנה. וכל זה היה ללא קביעות ואפשרות לדעת מראש את החלטת בית הדין.

בזמן הגלות לא ניתנה האפשרות לקבוע עוד על פי הראי'ה, ואז תקן הלל הזקן את החשבון שעליו אנו סומכים היום למנין ראשי חודשים ושנים.